יוגה דהרמה מבוססת בהיבט הפיזי על שיטת איינגאר כפרקטיקת תרגול תנוחות (אסאנות), הרוח של התרגול ברמת החוויה וההבנה מושפעת מעולם המדיטציה של הדהרמה הבודהיסטית ותרגולים מתוך ההאתה-ראג'ה יוגה.
להתחבר ליופי הזה של החיים
רצינו לשתף אתכם בשיח צוות המורים שלנו:
משתתפים בשיח: יובל, יפעת, נועה, יעל, ענת.
יובל: מה שמאפיין את התרגול עם ענת זה שהתנועות שזורות זו בזו, נוצרים קשרים ומבנים. ההיבט הפילוסופי של הדהרמה תמיד נוכח ומהדהד בתרגול. ישנה תחושה של שלם בשיעור, הכל הופך להיות אחד, כל הדברים שזורים זה בזה ויוצרים מהלך שלם. ישנו נושא, ישנה התפתחות, ישנו שיא, ישנו תהליך של איסוף , עיכול ועיבוד, כל התהליכים האלו נוכחים בחוויה.
לא פגשתי את החוויה הספציפית הזו בשיעורי איינגאר אחרים, יש משהו בתרגול עם ענת שנותן תחושה של רצף והבנה.
יפעת: אני רואה קשר בין הדרך שלך לאיינגאר עצמו, כשאני קוראת אותו אני מבינה שאת הכי איינגאר שיש ויחד עם זה לקחת את זה למקום שלך. והרי איינגאר עצמו אומר שאין חשיבות בלהיאחז בשם ושיטה. ידעת לקחת את המהות והבאת אותה לדרך, הכל זה פרשנות.
יובל: מה שמייחד את הדרך שלנו ושענת מובילה זה בעיקר הרצפים, יש בהם לוגיקה פנימית ושינוי מתמיד, והם מייצרים חוויה של שלם, חוויה שמחוללת מציאות. ישנם דגשים שונים, מנוגדים ומשלימים – סטטאטיות ודינאמיות, ישנה ירידה לפרטים וגם תפיסה הוליסטית שכל דבר הוא שלם ולא ניתן לפירוק.
יעל: בשיעור אתה מקבל את כל הידע שיש, הידע הזה הוא ברמה של הגוף ושל המיינד, וזה יוצר את החוויה. אין קיבעון, אין דוגמות, הדברים אינם קבועים, הכל משתנה, וההוראה והלימוד תמיד קשורים לרגע העכשיו. יש תחושה שהכל במקומו ונכון, ההוראות והלימוד הם תמיד תלויי קונטקסט וכשכאלו זה יוצר תמיד תחושה של משהו חדש ומרענן.
אנחנו מלמדים את התלמידים שלנו להיות חופשיים, עצמאיים, לקחת אחריות על עצמם דרך פיתוח מודעות, קשיבות, ועצמיות. זו ממש עבודת מחקר.
ענת: אני תמיד מעדיפה לתת לתלמיד להתפתח בקצב הטבעי שלו, שההבנות יתרחשו בזמן הנכון, רק כך אפשר שתובנות אמיתיות יעלו. צריך לשים לב לא לזרוע רעיונות ודוגמות מחשבתיות בתודעה של התלמיד ותודעה של אף אדם, למעשה. אין ללעוס עבורם את הידע, ואין לכפות עליהם את מה שאני כבר יודעת או שלא יודעת. היוגה הוא תהליך בדיוק כמו החיים שיש לגלות, החיים מתגלים בפנינו, כך גם היוגה.
יפעת: אנחנו מאפשרים הפחתה של סבל, של תאוותנות שלא יודעת גבול. כשאני יוצאת משיעור אני חשה אסופה, מאושרת יותר. למדתי לחיות, לנשום, מצאתי רגעים של שקט פנימי. אני מבינה את הקשר בין התרגול לחיים, ולמדתי להבין ולעבור בשלום פאזות שונות בחיים. זה סוג של מתנה.
ענת: זה בדיוק מה שהדהרמה מלמדת אותנו, שהסבל והיעדר הסיפוק הם אינהרנטים כמו כן תחושת הארעיות, הכל נע ומשתנה ללא הרף וגם אני, אני לא נבדלת מהעולם שסביבי. וכל המסע הזה הוא להפחית סבל, השתוקקות מעוורת ובורות. כל המסע הזה זה נועד בשביל להתעורר ולראות את היופי הפשוט של הדברים.
יעל: כתלמידה של הרבה מאוד שנים, אצל ענת, הלימוד עורר בי תמיד סקרנות, חופש מחשבה וחקירה עצמית. וגם כמורה אני מאפשרת את זה, החקירה הזו, החופש הזה, מאפשר התעוררות של קול פנימי, של אינטואיציה ואינטילגנציה. והקול הזה אומר: זה שלך.
חשוב לי כתלמידה וכמורה הרוחניות והיצירתיות, הגיוון, השינוי והגמישות המחשבתית, לא רק הגופנית.
ענת: יוגה דהרמה היא תמיד על היותך בו זמנית גם התלמיד וגם המורה.
יעל: התרגול מהדהד לי לחיים, אני כבר לא מפחדת לנסות, הוא לימד אותי לצאת מהתניות ותבניות, לא להתקע.
ענת: זו האי האחזות שהדהרמה מדברת עליה. אי האחזות בתפיסות, רעיונות, מחשבות, דפוסים והתניות, לראות את זה ולנטוש את זה כשזה מופיע. זה היופי, הכל הוא חד פעמי, כאן ועכשיו. ולעומת זאת יש לנו את המסגרת ויש לנו את התרגול שלנו תמיד אנחנו חוזרים אליו, אבל בראיה צלולה הוא תמיד נוצר מחדש. דרכו ובאמצעותו מתאפשר הלימוד, מתאפשרת החוויה. התרגול הוא הכלי.
יובל: תמיד ישנו איזה שיא תבוני בשיעור, יש משהו בתרגול שאת בונה וכך את יוצרת את החוויה ואת ההבנה שלה בו זמנית. וזה תמיד פורץ איזשהו גבול. התרגול תמיד מביא אותי להתמודד עם איזה גבול חדש ונוצר אתגר לפרוץ אותו. התרגול מאפשר לי להתמודד עם דפוסים מקבעים, חסמים ופחדים.
נועה: עולה בי דימוי, התרגול הוא "מראה". אני מסוגלת היום לראות את התלמידים כשהם מהווים עבורי מראה, אני רואה את האישיות שלהם ואני רואה את עצמי. והיופי הוא שכל תלמיד מעורר משהו שונה ויחודי.
אני חשה שהיחס שלנו לתלמידים הוא לא כאילו הם ישות אחת, "בלוק" של תלמידים, אלה אנחנו חשים את הגוונים השונים והאיכויות השונות.
אצל ענת בשיעורים ההבדל בין הרמות בשיעורים הוא מאוד בולט, הן מבחינת התכנים ואופן ההוראה. שיעור למתחילים, ניתן למתחילים, ממשיכים, זה ממשיכים, מתקדמים הם מתקדמים, כל אדם שמתרגל בשיעור מקבל בדיוק את הדבר שצריך ונכון לו.
ענת: התלמיד החכם הוא זה שקולט את המורה, הוא גם יודע שכאשר הניחו לו לנפשו ולאו דווקא תיקון והערה הם אלה שיקדמו אותו, אלא, דווקא היכולת שלו האישית להתמודד עם הספקות ועם אי הידיעה שלו, אלו המקומות שיקדמו אותו בדרכו המיוחדת. יש לתת לכל אדם לעכל ולהבין לפי זמנו.
נועה: אני יודעת שאת רואה כל תלמיד ואני רואה גם איך ההבנות שלי ושל תלמידים אחרים מחלחלות ומפלחות את הגוף ואת התודעה רבדים רבדים. מה שתפס אותי בשיעורים זה שאתה תמיד מוחזק וקשוב, אין השוואה בין התלמידים אחד לשני, כל אחד עסוק בגופו ונפשו, ויחד עם זה אין בי פחד לראות את עצמי כפי שאני. ההוראות בזמן התרגול מחזיקות אותי, המילוליות תמיד כל כך מדוייקת, המילים ברורות וישירות, אין שימוש יתר בדימויים ומילים גבוהות ומתייפיפות. השימוש בדימוי אצל ענת הוא תמיד כל כך מוקפד ומדויק, והוא משתנה תמיד ביחס לזמן ולמקום, ובפני מי היא מדברת ומי הוא זה ששומע. ואז פתאום אתה מבין משהו!
יפעת: זה בדיוק מה שקורה לי, הקשב והריכוז ותשומת הלב עולים.
נועה: תמיד פעילות פיזית שיעממה אותי, ופה אף פעם לא השתעממתי. מצב הרוח שלי השתפר. התרגול מתפתח איתי בתקופות חיי והוא תמיד נאמן לזמן. והתובנות כל הזמן עולות, משתנות ומעמיקות.יש לי צורך בהבנה קוגנטיבית והיגיון. לשיעורים של ענת יש מהלך לוגי מאוד ברור, ויחד עם זה, וזה מה שמפתיע, שהשיעורים אף פעם לא חוזרים על עצמם. תמיד ישנה חוויה שלמה מסדר אחר לגמרי.
ענת: החיבור בין שכל לרגש, בין לוגיקה ואינטואיציה, הם חשובים מאוד עבורי. בעזרת השילוב שלהם אנחנו הופכים להיות גם אנשים יצירתיים וגם אנשים תבוניים.
כל מה שאני מלמדת זה להתחבר ליופי הזה של החיים, לפעימה של הרגע, דרך פיתוח רגישות ותבונה, זו הדהרמה כולה, זו היוגה, אלו החיים.
גם זה עשוי לעניין אותך:
מאמר נוסף – אודות יוגה דהרמה
