אסכולת הסאנקהיה היא אסכולת המתארת בפרוט תמונת עולם מטפיזית שמופיע במידה רבה ברקע של ההגות היוגית, בעיקר ביוגה סוטרה של פטנג'לי. הפירוש המילולי של המונח סאנקהיה הוא חישוב, מנייה או רשימה. נעשו שימושים מגווים במונח סאנקהיה ולכן קשה לתת לו מובן טכני אחד. אבל בהקשר של האסכולה המחשבתית (דרשנה) הכוונה היא כנראה לאסכולה שביקשה להשתחרר על ידי ידיעה נכונה. כאשר ידיעה מסוג זה עשויה להיות מושגת על ידי חלוקת כל מה שקיים לקטגוריות, שביניהן יש להבחין באופן ברור מאוד.

החלוקה הברורה הזו, כלומר הידיעה הנכונה, מנוסחת בסאנקהיה קאריקה. יצירה זו נכתבה כנראה בסביבות המאה השלישית לספירה ע"י הכותב בעל השם (היומרני) אישוורה קרישנה. במרכז היצירה עומדים שני מושגים: פורושה ופרקריטי.

המושג פורושה הוא מונח שמילולית משמעותו אדם, אבל בתקופה של חיבור הסאנקהיה קאריקה המונח איבד את משמעויותיו הקדומות והפך למונח טכני המתאר עצמיות מוחלטת.

אצל הסאנקהיה פורושה מתואר כפסיבי לחלוטין, פורושה, הוא רק בוהה ולא עושה דבר. מול פורושה הבוהה מופיעה פרקריטי שהיא המציאות התופעתית במצבה הראשוני, מצב של איזון. איזון זה הוא בעיקרו איזון בין שלוש תכונות או כוחות המכונות "גונות": 1. sattva (שלווה, עונג, טוהר); 2. rajas (פעלתנות, אנרגיה, הפעלה או אפילו תשוקה); 3. tamas (כבדות, אדישות וקהות).

בעקבות המפגש בין פורושה לפרקירטי מופר האיזון בין הגונות בפרקריטי, הפרת האיזון הזה גורמת לתנועה, למימוש הפוטנציאל ולהופעת עולם התופעות (המורכב מ24 קטגוריות).

כאשר הגונות מצויות במצב של איזון, שום שינוי אינו קורה ולא מתרחשת בריאה, אולם כאשר האיזון בין שלוש הגונות מופר, ה-פרקריטי עוברת תהליך התפתחות המביא להופעת העולם. בדרך זו מתחיל תהליך הבריאה או הופעת המציאות התופעתית.

בתוך תמונת עולם זו כל הפסיכולוגיה האנושית מוסברת בתוך הפרקריטי. מכאן שמה שאנו בדרך כלל מכנים תודעה עצמית או אגו, מוצג על ידי הסאנקהיה כמשתייך דווקא לפרקרטי. בתוך הופעה זו בעולם הקונקרטי (בפרקריטי) אין גבולות ברורים בין מה שקיים במחשבה לבין מה שקיים בעולם. כל מה שקיים בפרקריטי הוא בעל אותו מעמד, הכול נוצר מחוסר האיזון בין הגונות.

פורושה הוא התודעה ראשונית ועולם התופעות הוא למעשה בלבול. פורושה, שהוא המכיר, מובן בטעות כפרקריטי, שהיא תוכן ההכרה.

בעקבות כך, כל אחת מהמציאויות האלו של הפורושה והפרקרטי מתחילות להופיע: הפרקרטי מופיעה כאילו הייתה זה שמכיר, ואילו הפורושה (המכיר) מופיע כתוכן הניתן להכרה.

רק בגלל שפרקירטי מופיעה כמכיר מתחיל להופיע כל עולם התופעות שנגזר מהופעת המודעות בתוך פרקירטי. טעות קיומית זו שמובילה להופעת התודעה גורמת לסבל, בגלל הטעות זו אנו בעולם הזה של שינוי וחוסר סיפוק ולא מגיעים לשקט ולשלווה שהוא הכרת פורושה.

לפי הסאנקהיה ישנה רק דרך אחת להשגת המטרה הזו ולהסרת הסבל והיא ידע מנתח ומבחין. רק דרך ההבחנה בין פורושה לבין עולם התופעות (פרקריטי) ניתן להגיע לשחרור.

אם נפנים ונדע באמת את כל המודל הזה אז נדע שפורושה אינו פרקריטי. אבל להפנים את המודל זה לא כל כך פשוט: קשה להפנים שכל מה שאני קורא לו "אני" אינו מכיר והמכיר אינו קשור לכל מה שאני קורא לו אני.

כמו כן קשה לקבל תמונה בה כל העולם באמת נובע מהאינטלקט. כלומר הפנמת המודל הזה היא משהוא כלל לא פשוט, אבל עם נדע באמת את המודל הזה אז נהיה משוחררים.

הפרקרטי היא זו המובילה להכרת ההבחנה המוחלטת שבינה לבין הפורושה, ולכן כדי שיהיה שחרור אנו חייבים את פרקריטי. למעשה זו המטרה היחידה של המציאות (של פרקריטי) להוביל אותנו לשחרור.

איתי אהרה: MA בפילוסופיה מאוניברסיטת ת"א. מרצה ומנחה סדנאות בהגות ההודית, דוקטורנט לפילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון, מתמחה בפילוסופיה הודית, פילוסופיה השוואתית ופילוסופיה של המיסטי. מלמד פילוסופיה הודית בקורסי המורים ביוגה סטודיו.