יוגה – אסכולה פילוסופית

יוגה היא אחת משש האסכולות (דרשנות) בפילוסופיה ההודית. היוגה היא שם כללי לריסון פעילויות אינטלקטואליות וגופניות במטרה להגיע למימוש העצמי.
סרסווטי - אלת הידע והחוכמה.
סרסווטי - אלת הידע והחוכמה.
פורסם ב:

יוגה – אסכולה פילוסופית

מקורות היוגה

יוגה היא אחת משש האסכולות (דרשנות) בפילוסופיה ההודית. דארשנה פירושה לראות, זוהי השקפה, נקודת מבט החודרת אל תוך המציאות, חוקרת ומסיקה מסקנות לגביה. שש הדארשנות בפילוסופיה ההודית הן: סאנקאיה, יוגה, נייאיה, וייששיקה, מימאמסה, וודאנטה.

מקורות היוגה מופיעים כבר בוודות אך התפיסה השלמה עוצבה ע"י פטנג'לי, 300 לאחר ספה"נ, לערך,  ומכונה "יוגה דארשנה", והיא מבוססת על תפיסת הסאנקיה ומשתמשת באותה טרמינולוגיה.

הסאנקיה משרטטת מפה של הקיום האנושי ופאטאנג'אלי מבסס את חקירתו הפרקטית והאמפירית על סמך מפה זו ונותן תיאור של עשה ואל תעשה במשנתו.

היוגה כפרקטיקה

היוגה היא שם כללי לריסון פעילויות אינטלקטואליות וגופניות במטרה להגיע למימוש העצמי, ששיאו הוא מצב הסמאהדי. יוגה היא דרך המובילה להכרת הפורושה (הכרה טהורה) על ידי השקטת תנודות התודעה, "אז שרוי הרואה בצורתו שלו" (יוגה סוטרה, אפוריזם 1.3).

יוגה בסנסקריט: לקשור, לחבר, לאחד, לרתום, לרסן.

היוגה נותנת דגש רב על פרקטיקה. הפרקטיקה היא הסדהנה, זהו מסע בו הסאדהקה, "המחפש", "ההולך בדרך", מקדיש את עצמו, גופו ורוחו, לחקר והבנה של מהות הכול על מנת להשיג את הידיעה. הוא משיג זאת ע"י אמונה – בהאקטי, פעולה – קארמה, ויג'נאנה – חכמה, זוהי קרייה יוגה – יוגה של עשייה.

יוגה לפי פטנג'לי

לפי משנתו של החכם פטנג'לי ליוגה שמונה איברים או נתיבים (אשטנגה יוגה, היוגה בעלת שמונת האיברים), הפוסע בנתיבים מגשים ויגשים את דרך היוגה.

על הסדהקה (המחפש, ההולך בדרך) לדבוק ביאמה וניאמה אלו החוקים והמצוות, העשה והאל תעשה המתווים את החיים המוסריים הפנימיים שלנו והשתקפותם ביחסים של האדם עם כל הסובב אותו.

לאחר מכן על "ההולך בדרך" לבסס עצמו באסאנה, תנוחה יציבה ושלמה, "אסאנה היא יציבות ושמחה" (יוגה סוטרה, אפוריזם 2.46), הן של הגוף והן של התודעה.

לאחר שגופו שקט ותודעתו התייצבה, הוא מוכן לפסוע בנתיב הפראניאמה, דרך לימוד רזי הנשימה הוא מבין את כוחות החיים.

לאחר שהשיג שליטה בנתיב  הפראניאמה הוא יכול לפסוע בנתיב המדיטציה בה התודעה מתבוננת בעצמה וזאת דרך ריסון פתחי החושים, פראטיהארה. ריסון זה ממקד אל עבר הליבה, והפוסע בנתיב היוגה יכול להמשיך בנתיב הריכוז, דהארנה, כאשר הוא ממקד את כוחותיו אל אובייקט אחד ויחיד.

אז פוסע הוא בנתיב הדהיאנה, והפרי הוא הסמהאדי, במצב זה מכיר היוגי במצב ראשוני אשר היה חבוי וניסתר עמוק בתוכו, קאיווליה, מצב בו הגונות שבות למקורן והמודעות מכונסת בצורתה שלה.

"יוגה היא השקטת תנודות התודעה" (יוגה סוטרה, אפוריזם 1.2).

דילוג לתוכן