שחיולוגיה – לשחות לחוף מבטחים
פעם, פרופסור צעיר הפליג בספינה. הוא היה אדם משכיל מאוד עם תארים רבים שרכש ושקישטו את שמו. על הספינה היה גם מלח זקן חסר השכלה פורמלית. כל ערב היה המלח מגיע לתא של הפרופסור להאזין להרצאותיו המלומדות.
ערב אחד כשהמלח עמד לעזוב את ההרצאה, שאל הפרופסור את המלח:
"זקן, האם למדת? האם למדת גיאולוגיה?"
"מה זה אדוני?"
"זקן, זה המדע של כדור הארץ שעליו אנו חיים."
"אדוני, מעולם לא הייתי בבית הספר. מעולם לא למדתי גיאולוגיה".
"זקן, כל כך חבל שלא למדת, בזבזת רבע מהחיים שלך."
המלח חש בלבול ומבוכה, הוא חשב "אם אדם מלומד כזה אומר זאת, זה חייב להיות נכון. בזבזתי רבע מהחיים שלי".
למחרת בערב, הפרופסור נשא הרצאה על אוקיאנוגרפיה. בתום הפגישה ניהלו הפרופסור והמלח הזקן שיחה כמו ביום הקודם.
שאל הפרופסור את המלח:
"זקן, אתה יודע אוקיאנוגרפיה?"
"מה זה אדוני?"
"מלח זקן, זה מדע האוקיינוס שעליו אנחנו שטים."
"לא אדוני, לא למדתי אוקיאנוגרפיה."
"זקן, בזבזת שני רבעים מהחיים שלך."
הפעם חש המלח מבולבל ומובך יותר. הוא חשב "אם אדם כל כך מלומד אומר את זה, אז כנראה שבזבזתי שני רבעים מחיי."
למחרת בערב הפרופסור שוב נשא הרצאה על מטאורולוגיה. בתום הפגישה שוב ניהלו הפרופסור והמלח שיחה.
שאל הפרופסור:
"מלח זקן, אתה יודע מטאורולוגיה?"
"מה זה אדוני, לא שמעתי את המונח הזה?"
"מלח זקן, זה המדע של מזג האוויר, הרוח והגשם."
"לא אדוני. כפי שאמרתי לך קודם, מעולם לא הייתי באף בית ספר או מכללה. אני לא יודע מטאורולוגיה".
"איש זקן, אתה חי על כדור הארץ הזה, אבל אתה לא יודע גיאולוגיה. אתה מתפרנס מהאוקיינוס, אבל אתה לא יודע אוקיאנוגרפיה. אתה מתמודד עם גשם ומזג הרוח מדי יום, אבל אתה לא יודע מטאורולוגיה. זקן, בזבזת שלושה רבעים מהחיים שלך."
המלח הזקן היה מאוד מובך ומבולבל. הוא חשב לעצמו "כשאדם מלומד כזה אומר שבזבזתי שלושה רבעים מחיי, כנראה שבזבזתי שלושה רבעים מחיי."
למחרת, הגיע תורו של המלח הזקן. הוא בא בריצה לתא של הפרופסור ושאל:
"פרופסור, אתה יודע שחיולוגיה?"
"מה זה שחיולוגיה, מלח זקן?"
"האם אתה יודע את מדעי השחייה, פשוט לשחות?"
"אני לא יודע לשחות, איש זקן."
"פרופסור, בזבזת את כל חייך! הספינה עלתה על שרטון והיא שוקעת. מי שיכול לשחות, יכול להגיע לחוף. מי שלא יודע לשחות, יטבע עם הספינה. פרופסור, אני כל כך מצטער בשבילך! ".
חוכמה, ידיעה ישירה ותובנה
כך היא הדהרמה, אפשר ללמוד אותה דרך כתבים ומפי מומחים, אבל כדי לחצות את ים הבורות והאשליה, על האדם לתרגל ויפאסנה בנחישות כדי שיוכל לחצות את כל הסערות ולהגיע לחוף מבטחים.
קריאה ושמיעה של ידע הם חשובים אבל קיימים רק במימד השכלתני, התנסות ישירה מביאה לידיעה ישירה ותובנה. ידיעה מתוך התנסות ישירה יוצרת ביטחון ואמון שישנה חוכמה טבעית אצל כל היצורים החיים ושיש לטפחה.
כאשר אנחנו מתרגלים מדיטציה אנו נעשים מודעים יותר למי אנחנו ומה הם החיים. אנו לומדים מתוך התבוננות מדיטטיבית על תהליכי החיים. כשאנחנו מודעים, ההבנה שלנו לגבי המצב משתפרת והבורות מתפוגגת. כשישנה הבנה באה חוכמה ואז אנו מסוגלים להתמודד עם מצבים בצורה טובה יותר.
אדם יכול ללמוד את כל התורות דרך האינטלקט אבל אם הוא לא יודע בזמן אמת "לשחות", כל הלימודים חסרי תועלת. אדם יכול לקרוא ולכתוב ספרים על שחייה, להתווכח על ההיבטים התיאורטיים העדינים שלה, אבל איך זה יעזור לו אם בשעת מבחן לא יוכל להציל את עצמו?
את הסיפור היפה הזה שתרגמתי, שמעתי לראשונה לפני 30 שנה כשהתחלתי לתרגל ויפאסנה עם ס.נ. גואנקה, ואני אוהבת לספר אותו בקורסי הויפאסנה שאני מעבירה.
שלכם, ענת צחור.
למידע על קורסי ויפאסנה.