נצ'יקטה הילד ויאמה אל המוות – אגדה הודית
היה היה בהודו העתיקה ילד בשם נצ'יקטה.
אביו, שהיה איש דת שערך טקסים דתיים, נהג לתת פרות לברהמינים (קדושים הודים). הפרה היא חיה קדושה בהודו.
נצ'יקטה ידע שזה מנהג לתת דברים קדושים להקרבת קורבן.
יום אחד שאל את אביו: "האם גם אותי תמסור, ולמי?"
כעס אביו של נצ'יקטה וענה לו: "אותך אמסור לאל יאמה, אל המוות."
נצ'יקטה הלך לממלכתו של יאמה, אל המוות, במשך שלושה ימים חיכה לו, לא אכל ולא שתה.
ואז האל יאמה הופיע מרוצה מאוד מהנחישות של נצ'יקיטה לפגוש אותו, והעניק לו שלוש משאלות שיגשים עבורו.
נצ'יקטה ביקש משאלה ראשונה: "עשה שאבי יהיה שמח ומרוצה ממני".
"קיבלת את מבוקשך." ענה האל יאמה.
נצ'יקטה ביקש משאלה שניה: "ספר לי על גן עדן. "
האל יאמה סיפר לנצ'יקטה על נפלאות גן העדן.
נצ'יקטה ביקש משאלה שלישית: "רוצה אני לדעת מה קורה לאדם לאחר מותו. "
האל יאמה התמהמה ואמר: "אתן לך כל שתבקש אך…רק לא זה! "
נצ'יקטה התעקש לקבל תשובה מהאל יאמה.
כשהאל יאמה ראה עד כמה נחוש נצ'יקטה, החל לדבר: " אנחנו מאמינים שהנשמה ממשיכה להתקיים גם לאחר שהגוף מת. הנשמה היא הרוכב והגוף המרכבה. השכל הוא הנהג, המחשבות והרגשות הם המושכות הרתומות לחמישה סוסים שהם החושים שלנו – ראיה, שמיעה, ריח, טעם ומגע. העולם שסביב הוא השדה שבו הסוסים דוהרים."
נצ'יקטה הקשיב.
האל יאמה המשיך: " תרגול היוגה מלמד אותנו לשלוט בחושים הסוערים, ברגשות ובמחשבות. כפי שהרוכב לומד לשלוט בסוסיו, כך גם האדם לומד לשלוט דרך ההכרה בחושיו, מחשבותיו ורגשותיו. כל שאדם מכיר את עצמו טוב יותר הוא יכול להבין את עצמו טוב יותר. חייו יהיו פחות מבולבלים ויותר ניתנים לריסון, בדיוק כמו הסוסים הנשמעים לרצון הרוכב."
נצ'יקטה הקשיב בשקיקה לדברי האל יאמה, אימץ אל ליבו את דברי החכמה וגדל להיות איש חכם ומבין.
אגדה הודית.
גם זה עשוי לעניין אותך:
