ביום החמישי לחודש השישי לשנת הדרקון
ויתאספו להם עדת בני ישראל מכל קצווי הארץ
ויטפסו על צלע ההר בינות חורש עצי האורן
ציוץ הציפורים הנשמע כמנגינה וגו לתפארה.
וירכבו על החמור ומי בעגלה
והדרך הייתה פתלתלה פתלתלה!
ויגיעו עד פתח השער וידפקו עליו בעוז
ותפתחנה להם בנות השתיקה
ויעמיסו את המטלטלין וישכנו לבטח בחדרים הקטנים הצנועים.
ויהי קול המתבשר בצליל הרך,
הגיעה שעת הכינוס באולם הצח
ויתכנסו האנשים יחדיו
ותקבלנה את פניהם הפיות
היושבות על מצע רך.
ותהיי הענת שותקת ועל ראשה כתר
ורקפת חובקת כלי מיתר
ויהי קול השקט רועם ואין אומר דבר
ותנחינה אותם הפיות, ותספרנה להם את אשר עובר
ויהי זאת בלהט וכל זאת חקוק על אבן הבהט.
ויוכרז ביום ההוא קול הנשמה וקול הדממה.
וישבו האנשים יחדיו ולא ידעו את נפשותיהם
ויקשרו קשר עין, יען לא ידעו את שמותיהם!
ויתקשרו בינהם דרך האור והצליל העובר בינהם.
ותהי זו רק ההתחלה
לשלושה ימים של הכלה
וכל המעוניין לדעת את המשך ההרפתקאה
הרי זה רשום בדברי הימים הללו.
תודה.
אירית אוקלדק
סדנת קול נשימה ודממה – יוני 2024
חוויות והמלצות מתלמידים
תלמידים מספרים על חוויות התרגול, על הדרך וההתפתחות, על המסע והדבקות בדרך.
תלמידים מספרים

