עד השלוש מדיטציות ישיבה האחרונות שבאמת סוף סוף התלבשו לי פנימה שלא ישבתי וכאבתי וקיללתי ורעבתי אלא הסתכלתי מלמעלה על הכל באדישות מוחלטת, עוקב אחרי הנשימה בתשומת לב כאילו מי יודע מה יש לי שמה, ומשקיף על הכל ובמיוחד על אירועים משמעותיים בחיים שלי, יכולתי לראות כל פרט ופרט מכל זווית וזווית בתוך אלפית שניה ולשלוח אותם הלאה בהנבה מלאה של "ידיעה ידיעה ידיעה" או "מחשבה מחשבה מחשבה", וכשהפעמון צלצל להצטער למה הוא צלצל והחזיר אותי.

אז היה שווה ☺

ביום החמישי לחודש השישי לשנת הדרקון
ויתאספו להם עדת בני ישראל מכל קצווי הארץ
ויטפסו על צלע ההר בינות חורש עצי האורן
ציוץ הציפורים הנשמע כמנגינה וגו לתפארה.
וירכבו על החמור ומי בעגלה
והדרך הייתה פתלתלה פתלתלה!
ויגיעו עד פתח השער וידפקו עליו בעוז
ותפתחנה להם בנות השתיקה
ויעמיסו את המטלטלין וישכנו לבטח בחדרים הקטנים הצנועים.
ויהי קול המתבשר בצליל הרך,
הגיעה שעת הכינוס באולם הצח
ויתכנסו האנשים יחדיו
ותקבלנה את פניהם הפיות
היושבות על מצע רך.
ותהיי הענת שותקת ועל ראשה כתר
ורקפת חובקת כלי מיתר
ויהי קול השקט רועם ואין אומר דבר
ותנחינה אותם הפיות, ותספרנה להם את אשר עובר
ויהי זאת בלהט וכל זאת חקוק על אבן הבהט.
ויוכרז ביום ההוא קול הנשמה וקול הדממה.
וישבו האנשים יחדיו ולא ידעו את נפשותיהם
ויקשרו קשר עין, יען לא ידעו את שמותיהם!
ויתקשרו בינהם דרך האור והצליל העובר בינהם.
ותהי זו רק ההתחלה
לשלושה ימים של הכלה
וכל המעוניין לדעת את המשך ההרפתקאה
הרי זה רשום בדברי הימים הללו.
תודה.

חוויה באמת יוצאת דופן הכי משמעותית שעברתי בחיי ❤

מודה לענת שהובילה אותנו בכבוד במסע המאיר הזה.

ותודה למשתתפים שהיו השראה 🙏❤

כבר שנים שאני רוצה לצאת לריטריט ויפסאנה, בלי לדעת בדיוק מה זה. הסתדרו הכוכבים ויצאתי להרפתקה בספטמבר 2024 עם צפיות לשקט, התנתקות, ריסטארט – קיבלתי את כל זה ויותר במכפלות.

גיליתי עולם. זו חוויה עוצמתית ששילבה רוגע, שקט והתנתקות יחד עם התבוננות פנימה, והתכווננות. היו רגעים של אושר, הכרת תודה, של שלווה חיצונית ופנימית, וגם של קושי, ומשם צמיחה, ובעיקר חשיפה לעולם גדול ומרתק.

ממשיכה בימים שאחרי לחקור ולהעמיק בעזרת טכניקות שלמדתי בריטריט, ונפתחה לי סקרנות לגלות עוד – מרגישה שזה רק קצה המזלג.

אין ספק שהחוויה והלמידה השפיעה עלי כבר ביום יום שלי, שינתה משהו בי לטובה. נתנה לי הזדמנות בתנאים מאוד מוגנים שאין אותם ״בחוץ״ להגיע למודעות לגבי חלק מהתבניות הקיימות אצלי שלא קידמו אותי, להתבונן בהם, לשבור אותן ולבנות התחלה של תבניות והרגלים חדשים שיותר נכונים לי.

מודה על ההזדמנות. חוויה עוצמתית, מפתחת ובונה.

בין שאר המתנות שקיבלתי בריטריט, הייתה זו שגילתה לי שאפשר להסתכל מחדש על קושי, אתגר ואפילו על כאב. הם לא חייבים להיות מקומות שבורחים מהם, הם יכולים להיות מגניבים וחברים נאמנים למסע.

ממדיטציה למדיטציה, מתגלה בפנים מעין עמוד שדרה פנימי שמאפשר את היכולת להתמסר לקושי, לדעת שאני מסוגל לאתגר, ולהתבונן (לפעמים אפילו בסקרנות) על הכאב, לדעת שאני יכול לבחור, עד כמה להכנס לתוכו ומתי מגיע הרגע לעזוב.

זאת מתנה שמלווה אותי יום יום.

חזרה. רעש רעש רעש,אבק. הנשימה כבדה.
הפעם המפגש נכון יותר,שקט. מקשיב,שם לב לרצון לשנות. הפעם רק רואה את הרצון, לא פועל לא אומר, רואה. זה עובר. שקט כל כך ברעש גדול.
ישנתי, קצת.
יושב. חוזר לאולם. הכל מהדהד כל כך חזק.
כל כך נכון. רואה את ההשתוקקות, שתישאר, רק רואה.
יודע בידיעה שהכל ידעך ויעלם בקרוב. זה בסדר, זה שקט.

אני לא מוצא את המילים ולא יודע כך כך מה אני מנסה להגיד. אבל היה לי חשוב לכתוב לך. גם אם זה קשה ובעיקר כי הדמעות מסתירות לי את המסך.
המסע היה שונה אבל הוא תמיד אחר.
אני לא יודע מה אבל מרגיש עמוק יותר או מדויק יותר. יש איזה חיבור לתובנות שעלו בעבר ועלו שוב והפעם היו בהירות יותר. איזה מסע.

זכות גדולה ללכת בדרך ללא שביל.
זכות גדולה לתרגל ויפסנה.
זכות גדולה להיות תלמיד שלך. תודה.

ואני מודה שרק כעת,
אחרי כל השנים
ובהנחיית ענת המקסימה, שהסכימה לקבל ולהכניס אותנו לעולם ההקשבה
ומידי פעם הסתכלה במין חיוך
שפשוט נתן לי את הביטחון להמשיך , מן הרגשה כזו שהיא מקבלת אותנו כפי שאנו ומאמינה בנו נו מטר וואט
וכמובן רקפת שהוסיפה נופך נעים שמחבר ובאיזון מושלם, עם הקולות והצלילים המרגיעים ועם הנעימות, המנטרות ועם שקט פנימי משלה שממש הזמינו אותנו להיכנס בשילוב הנכון למוד ולאווירה
וכל זה בשלושה ימים

ועל אף התנגדות ומתח בהתחלה,
וקושי להסתגל לזמנים ולישיבה על הכרית

לאט לאט התחלתי להוריד ממני את הציניות ומחסומים
והתמסרתי לתהליך

ובשלב מסוים, הכל נרגע לי.
הפסקתי לחשוב מה חושבים, הפסקתי להסתכל לצדדים

ופשוט הייתי

בלי לשפוט,את עצמי ,בלי לשפוט אחרים
פשוט לחיות את הרגע כמו שאני בוחר לחיות אותו, גם אם מבחוץ זה יכל להראות מוזר
זר לא יבין זאת כפי שנאמר

עד שלבסוף לשמחתי ובזכות כל המרחב המאפשר והמקבל הזה, והאנשים המדהימים (והמכילים!)שמסביבי אפשרתי לעצמי להיות ולהשתחרר לגמרי והצטרפתי לריקוד

שבתחילה בעצמי לא ידעתי שאני מסוגל אלו

אז שוב תודה לכם ענת ורקפת, על המתנה הזו. ועל חוויה שלא אשכח.

"קול נשימה ודממה" כך זה נקרא, מסקרן ומעורר עניין ובשביל מי שאף פעם לא לקחה חלק בריטריט זה היה כמו קריאה ישירה לבוא, ככה הרגשתי ואני כל כך שמחה שהקשבתי.
3 ימים של התבוננות פנימית ופיזית בהנחיית ענת ורקפת.

שילוב ייחודי של צלילים, קול וגוף והכל בתוך התודעה, חוויה ייחודית במקום שקט וקסום. ממליצה בחום.
תודה ענת ורקפת ❤

המורה הכי טובה שפגשתי, ענת צחור.
מאז שהכרתי אותך, החיים שלי השתנו לטובה – התחלתי מיוגה, ולאט לאט נכנסתי לריטריטים של ויפאסנה, משם התחלתי תהליך רוחני ולא רק.

מהריטריט האחרון חזרתי לפני כמה ימים, זאת הייתה הפעם השישית שלי, המסע שעברתי הביא אותי להבנה עצומה, זה היה מרגש, חזק. לי אישית לא היה קשה ( הכול בראש ). הדרך שבה את מלמדת, עזרה לי רק לעלות, תמיד תמיד לכל שאלה שהייתה לי קיבלתי תשובה.

תמיד אני ממליצה עלייך כמה שיותר לכולם, ותמיד אומרת נכון זה לא קל, אבל עדיף לסבול כמה ימים מאשר לסבול כל החיים.

בריטריטים האלה אתם תמצאו אמת כי זה לא רק רוחני, אתם תרגישו את זה כשתחוו את זה.

תודה רבה לך על הכול, אני מאוד שמחה שהקרמה הביאה אותי ללמוד אצלך, שהקרמה גרמה לי להבין (מי אני).
אני אוהבת אותך מאוד ❤