תודה ענקית על חוויה מעצימה ומיוחדת, תודה ענת על ההדרכה, המסירות, הידע, הדיוק וההשראה, על המיקום הנפלא ועל קבוצה של אנשים טובים ❤

היה מרענן, מטהר ממש.
תחושה של חיבור ומפגש עם עצמי ונוכחות חזקה ברגע.
התנסות חיובית וממלאת מצברים.
כניסה להילוך חיובי של שלוות נפש.
ובתודה רבה מקרב הלב.
בהחלט נשאר ברקע משהו משמעותי מזה תמיד ובציפיה לפעם הבאה.

כבר שנים שאני רוצה לצאת לריטריט ויפסאנה, בלי לדעת בדיוק מה זה. הסתדרו הכוכבים ויצאתי להרפתקה בספטמבר 2024 עם צפיות לשקט, התנתקות, ריסטארט – קיבלתי את כל זה ויותר במכפלות.

גיליתי עולם. זו חוויה עוצמתית ששילבה רוגע, שקט והתנתקות יחד עם התבוננות פנימה, והתכווננות. היו רגעים של אושר, הכרת תודה, של שלווה חיצונית ופנימית, וגם של קושי, ומשם צמיחה, ובעיקר חשיפה לעולם גדול ומרתק.

ממשיכה בימים שאחרי לחקור ולהעמיק בעזרת טכניקות שלמדתי בריטריט, ונפתחה לי סקרנות לגלות עוד – מרגישה שזה רק קצה המזלג.

אין ספק שהחוויה והלמידה השפיעה עלי כבר ביום יום שלי, שינתה משהו בי לטובה. נתנה לי הזדמנות בתנאים מאוד מוגנים שאין אותם ״בחוץ״ להגיע למודעות לגבי חלק מהתבניות הקיימות אצלי שלא קידמו אותי, להתבונן בהם, לשבור אותן ולבנות התחלה של תבניות והרגלים חדשים שיותר נכונים לי.

מודה על ההזדמנות. חוויה עוצמתית, מפתחת ובונה.

חזרתי מ-5 ימי ויפאסנה …. ובהודיה גדולה.
היה טוב מאווווד עבורי להיות
וכיף להיות אחרי 🙏
סימנתי הצלחה, נטענתי, הבנתי… ממשיכה להבין
והופ כבר חזרתי
תודה ענקית לענת צחור ❤️
שמנחה איך להתסכל לאמת בעיניים, להיות טובים יותר, קשובים יותר, איך ללטש, להתעמק ולהתבונן ברגישות בעצמנו ולהדהד זאת לעולם…
אז תודה
עד שנפגש בפעם הבאה 🙌

סוף סוף אספתי את מחשבותיי כדי לכתוב לכם כאן בקבוצה כמה מיוחד ומרגש היה עבורי הריטריט.
יום ראשון וכמה לא פשוט לחזור למציאות לחיים, לחץ, מתח עצבים …
אז רוצה לומר תודה רבה רבה על חוויה אחת יחידה מיוחדת במינה בעלת עוצמה שקטה שעדיין מהדהדת בי.
תודה ענת על ההנחיה, היא זו ששמרה עלינו בשקט הזה.
תודה לכולכם שעשיתם את החוויה לכל כך מיוחדת.
ראיתי בכל אחד ואחת מכן אור מיוחד משלו וזה נתן לי השראה 🩷🙏🏻

חזרה. רעש רעש רעש,אבק. הנשימה כבדה.
הפעם המפגש נכון יותר,שקט. מקשיב,שם לב לרצון לשנות. הפעם רק רואה את הרצון, לא פועל לא אומר, רואה. זה עובר. שקט כל כך ברעש גדול.
ישנתי, קצת.
יושב. חוזר לאולם. הכל מהדהד כל כך חזק.
כל כך נכון. רואה את ההשתוקקות, שתישאר, רק רואה.
יודע בידיעה שהכל ידעך ויעלם בקרוב. זה בסדר, זה שקט.

אני לא מוצא את המילים ולא יודע כך כך מה אני מנסה להגיד. אבל היה לי חשוב לכתוב לך. גם אם זה קשה ובעיקר כי הדמעות מסתירות לי את המסך.
המסע היה שונה אבל הוא תמיד אחר.
אני לא יודע מה אבל מרגיש עמוק יותר או מדויק יותר. יש איזה חיבור לתובנות שעלו בעבר ועלו שוב והפעם היו בהירות יותר. איזה מסע.

זכות גדולה ללכת בדרך ללא שביל.
זכות גדולה לתרגל ויפסנה.
זכות גדולה להיות תלמיד שלך. תודה.

אני מריחה בכל הגוף
אני רואה הכי קרוב
את מה שהיה רחוק ממני
מתקרבת ומרגישה
משתנה
משתנה
מרגישה בלוטות טעם
חיות ופועלות
אני חייתית
בולעת ושומעת דיבור פנימי
חוזרת על עצמי
מפסיקה אותי
יודעת הפסקה
מפעילה בי מנגינה יותר נעימה
שומעת ציפורים
עפה בקסם
ונוחתת בחושך
יוצאת לאור
פוחדת מכל השחור
מתעוותת ומתבהרת
מתלכלכת ומיטהרת
כואבת ומתענגת
מתבוננת איך אני אוהבת ומתעבת
מתבוננת
מלמעלה
נזכרת נופלת וקמה
במו ידיי אני עושה מאמצים
בעיניים פקוחות
מלטשת את הנכון
בתוך כל העידון הקדוש הזה
שנוצר בי
תודה

רציתי להודות לך. על ההזמנה/מתנה שלך.
אך בעיקר על הדרך.
היום כשאני מרשה לעצמי לפעמים להביט אחורה אני רואה את הדרך וזה עושה שקט בלב ומעלה חיוך שרק מי שהולך יבין.
הלימוד שלך לא קל…אבל הדרך שאת מלמדת מאפשרת לכל אחד לפי היכולת שלו להבין משהו, משהו שמורגש בכל תא בגוף והוא תמיד בזרימה נכונה. כמו מים זורמים שתמיד ימצאו את הדרך שלהם.
האמון שאת נותנת…זה כבר מעבר לתפיסתי, אבל חשוב לי לעצור רגע ולהודות לך על האמון שלא היה בי, וגם היום הוא מופיע ודועך כמו תופעת טבע.
מחר חג החירות, זה חג שתפס אותי עוד בילדות. אני לא יודע בדיוק להסביר אבל כנראה עניין החירות תפס אותי. על פי ההלכה חייב אדם להרגיש חירות, ולכן הסדר, כדי לאפשר לכל משפחה לדבר על זה. ביומיים האחרונים אני לא מפסיק לחשוב על הציווי הזה. הוא מתפספס בין כל מנהגי החג, ואולי זה בעצם הכי רחוק שאפשר להגיע במחשבה אינטלקטואלית. אבל מי שהלך בדרך אפילו אם ל 4 ימים יודע שיש דרך להרגיש חירות אמיתית, להיות בין חורין לתפיסתי, כמו שלפני אלפי שנים התכוונו. אדם צריך שיהיה לו כנות אומץ ומאמץ נכון להיכנס פנימה ולשחרר את עצמו מתעתועי הנפש שלו, רק כך הוא הופך להיות בין חורין. ככה כל שנה שוב ושוב עד יום לכתו מהעולם הזה.
בדרך הזאת ניסים הופכים לגלויים, ופתאום זה כבר לא נראה הזוי לחצות את הים לשניים… זה אפשרי, ראיתי אותך עושה דברים גדולים מזה.
בהגדה מסופר על ארבעת האחים, החכם הרשע, התם וזה שלא יודע לשאול. בעבר ניסיתי למקם את עצמי איפה זה שם אותי. עם השנים הבנתי שכולם נמצאים בכל אחד. לצערי ראיתי את השלושה והשפלתי מבט מול החכם. עד שנפגשנו. זה לקח כמה שנים אבל היום בעזרת הלימוד שלך אני יכול להזדהות עם החכם. יודע שזה לא תוכנה מולדת אלא עבודה ודרך לעשות.
כל המילים שאכתוב לא יתקרבו להוקרת התודה שאני מרגיש אליך. אם את לא היית מאמינה, לא הייתי היום איפה שאני. בחשבונות של השמיים הדברים נרשמים: "כל המציל נפש אחד כאילו הציל עולם או מלאו".
תודה מכל הלב🙏
חג חירות שמח 🪷

ההשתתפות בסדנה היתה עבורי ממש במקומה, כמו לחזור הביתה לתקופה ממושכת אחרי מספר שנים. עשיתי 10 ימי ויפאסנה ב 2017,  וכבר כמה שנים הרגשתי שזה חסר, למרות שתרגלתי מידי פעם אך לא בצורה סדירה ישיבה של בין 20-30 דק.
הסדנה החזירה לי את השקט הפנימי שכל כך נחוץ בימים אילו.
המיקום של הסדנה במנזר האחיות מציון  רק העצים את החוויה.
בטוח שאחזור.
המון תודה 🙏

ענת , תודה רבה על ריטריט מרגש .

מרגע הכניסה למנזר הרגשתי שנכנסתי ל״ארץ״ תודעתית אחרת.

ההובלה שלך, הברורה ושאינה מתפשרת על דבר, קטן כגדול , נתנה לי בטחון ושלווה , להתמסר לתהליך.

ההנחיה שלך עבורי הייתה שקטה , נעימה וברורה.

הישיבה שלך מולנו, שקטה ועם זו מלאת עוצמה , נתנה כוח ברגעים מאתגרים.

מעומק לב תודה רבה