ענת , תודה רבה על ריטריט מרגש .

מרגע הכניסה למנזר הרגשתי שנכנסתי ל״ארץ״ תודעתית אחרת.

ההובלה שלך, הברורה ושאינה מתפשרת על דבר, קטן כגדול , נתנה לי בטחון ושלווה , להתמסר לתהליך.

ההנחיה שלך עבורי הייתה שקטה , נעימה וברורה.

הישיבה שלך מולנו, שקטה ועם זו מלאת עוצמה , נתנה כוח ברגעים מאתגרים.

מעומק לב תודה רבה

והנה פחתה ההתרגשות מהידיעה שהעבודה מתחילה. ואני הנני לכשהגעתי, אפוף חרדה ודאגות משיהיה בסדנא.
בעוד התמקמתי תחת כרית שצבעיה ודפוס צורותיה אינם מטעמי, החלנו בסשן ראשון, ובראשי עדיין טסות המחשבות על אני ועצמי והאם נכונה פה השתייכותי.. ואז ברגע רוח קסומה שרק שיר חדש וטוב יכול ליצור, נכבשתי בצליליו של "בן אדם, עלה למעלה" ששרה ופרטה על מיתר אשה נפלאה, אוטנטית, שמשווה תחושה כמו אמא אדמה.נזרעתי אנרגיה לא ברורה. ככה משיר קטן ונצחי שבוודאי ילווה את שארית חיי.. התפרקתי מכאבים, מבדידותי.
החרדות התעמעמו, הדאגות שקטו ומעולם הפנים נכנסנו לעולם, שברובו, העשייה. הייתי שם. דרוך, מוכן, קצת סקרן ואפשר לומר שמח קמעא.
לאחר זה זמן, החלה העבודה למעמסה על גופי החלוד, הלא מאומן וראה זה פלא, בעיתוי מוחלט הגיעה אתנחתא. ואז שוב קצת מאמץ, כל אחד לפי כוחו שלו, שוב מנוחה.
ובערב, אינני בכאב. יושב, סועד וליבי ער. מימיני אישה. המדריכה. ענת שמה. כמעט לא החלפנו מילה. אבל אני והיא, שנינו, מדברים ללא הרף לאורך כל הסדנא. פניה מדברות אליך ופני שלי בוודאי כולם יודעים שאומרים את אשר בליבי.
במין כישוף שמכה כמו בסנוורים, ענת מלווה ברגעי הפשטות של החיים – רגעים של כלום ושום דבר. רגעים של ארעיות. הבסיס לצמיחה.
השעות חולפות מאליהן, והנה מסביבי חומות מנזר, טבע שזור צבע יפיפה, נוף הרי ירושליים, שני תופי מרים ושני עמודי תווך בתצורת אישה. אלא ש.. היו שם אלו מהרגע הראשון. עד שהבנתי, מה ידעתי לא ידעתי וככה הסתיימה גלולת הזמן שהלכתי ונשארתי ממשש ומחפש לצעוד איתן יחד בגינה. כי אני ועצמי שב, והכרתי בעובדה הפשוטה שיש עוד עבודה.

תודה רבה על סדנא, שניכרת בה המחשבה, הדיוק והרצון להתאים ולגעת בכולם.

המורה הכי טובה שפגשתי, ענת צחור.
מאז שהכרתי אותך, החיים שלי השתנו לטובה – התחלתי מיוגה, ולאט לאט נכנסתי לריטריטים של ויפאסנה, משם התחלתי תהליך רוחני ולא רק.

מהריטריט האחרון חזרתי לפני כמה ימים, זאת הייתה הפעם השישית שלי, המסע שעברתי הביא אותי להבנה עצומה, זה היה מרגש, חזק. לי אישית לא היה קשה ( הכול בראש ). הדרך שבה את מלמדת, עזרה לי רק לעלות, תמיד תמיד לכל שאלה שהייתה לי קיבלתי תשובה.

תמיד אני ממליצה עלייך כמה שיותר לכולם, ותמיד אומרת נכון זה לא קל, אבל עדיף לסבול כמה ימים מאשר לסבול כל החיים.

בריטריטים האלה אתם תמצאו אמת כי זה לא רק רוחני, אתם תרגישו את זה כשתחוו את זה.

תודה רבה לך על הכול, אני מאוד שמחה שהקרמה הביאה אותי ללמוד אצלך, שהקרמה גרמה לי להבין (מי אני).
אני אוהבת אותך מאוד ❤

וואו, איפה להתחיל…

הגעתי לחלוטין לא "מוכנה", לא קראתי את האותיות הקטנות, פשוט הרגשתי שזה הריטריט שלי ונרשמתי.
התכנסנו קבוצה של אנשים עלומים באולם התרגול, עצמנו עיניים בהתכנסות אישית ונכנסנו להדממה, מה שיצר אצלי התנגדויות 🤷🏼‍♀
התוואי העדין של מדיטציה, עבודה גופנית, עבודה ווקאלית, והליכה דמומה ברחבי המנזר המסו לאט את ההתנגדויות שבי ופתחו צוהר לעבודה פנימית שלי עם עצמי, אל עצמי ומחוץ לעצמי. הרבה רבדים היו למסע הזה.
השילוב שלך, ענת, ושל רקפת נדמה כשילוב מנצח – הדרך הברורה שאת התווית עם נועם הקול המרטיט של רקפת, שיחקו בי והדהדו בנשמתי ובגופי, ומהמערבולת הזו זכיתי לצמוח.

אז תודה רבה 🙏🏻

"קול נשימה ודממה" כך זה נקרא, מסקרן ומעורר עניין ובשביל מי שאף פעם לא לקחה חלק בריטריט זה היה כמו קריאה ישירה לבוא, ככה הרגשתי ואני כל כך שמחה שהקשבתי.
3 ימים של התבוננות פנימית ופיזית בהנחיית ענת ורקפת.

שילוב ייחודי של צלילים, קול וגוף והכל בתוך התודעה, חוויה ייחודית במקום שקט וקסום. ממליצה בחום.
תודה ענת ורקפת ❤

יושבת בביתי, ויודעת בי קיומו של יקום מקביל שמתרחש ממש כעת בהוויתו הפלאית. ולמרות ששהיתי מעט מהמעט, איכויותיו מוטמעות בי ומהלכות קסם… מי יתן שישאר מזה עוד ועוד 🙏🏼

תודה על חוויה מיוחדת במינה להיות שוב תלמידה חדשה. תודה לתלמידים הותיקים
שהיוו עבורי השראה. מהר מאד חשתי את חשיבות רוח תלמידי השורות הראשונות 🙏🏼
תודה לענת על הובלה נדיבה ובהירה.
תודה על כמה תובנות יקרות שלוקחת עימי, כמו ההבנה בנחיצות שחרור והרפיית גבי באופן שיאפשר לי להיות. לא זוקפי הגב הם העניין, אלא פיתוח התודעה, ובהשאלה למרחבי חיים נוספים.

תודה לכולם. ❤

מצטרפת לתודות💜 . ענת יקרה, תודה על הציר שהחזקת עבור כולנו.לתחושתי, היית ממש כמו עמוד ענן ואיפשרת לנו כל אחד לחפש את הציר הפנימי שלו.

יומיים אחרי עדיין חשה אדוות לניקיון המיוחד שחוויתי וודאי עוד ארגיש.🪻

מעניין לגלות שאחרי שנאבקתי כל חמשת הימים בתנוחה. ביומיים בבית ישבתי חצי שעה בלי לנוע כלל.

תודה לקבוצה היקרה🦋

אני מריחה בכל הגוף
אני רואה הכי קרוב
את מה שהיה רחוק ממני
מתקרבת ומרגישה
משתנה
משתנה
מרגישה בלוטות טעם
חיות ופועלות
אני חייתית
בולעת ושומעת דיבור פנימי
חוזרת על עצמי
מפסיקה אותי
יודעת הפסקה
מפעילה בי מנגינה יותר נעימה
שומעת ציפורים
עפה בקסם
ונוחתת בחושך
יוצאת לאור
פוחדת מכל השחור
מתעוותת ומתבהרת
מתלכלכת ומיטהרת
כואבת ומתענגת
מתבוננת איך אני אוהבת ומתעבת
מתבוננת
מלמעלה
נזכרת נופלת וקמה
במו ידיי אני עושה מאמצים
בעיניים פקוחות
מלטשת את הנכון
בתוך כל העידון הקדוש הזה
שנוצר בי
תודה

אחרי עשרות שנים של התוודאות ל"מדיית הרוחניות" ( קורסים, מדיטציות, מיינדפילנס, שמיעה וקריאת חומר), הייתה עבורי הויפאסנה התנסות חוויתית מסוג אחר. למדתי להתמודד עם הכאב. הפיזי. וזה בהחלט לא היה קל, אך ענת הצליחה ליצור מוטיבציה מספיק חזקה, בכללים, גבולות ודיוק , כך שהתעקשתי לא לוותר לעצמי עד הסוף. ואני בהחלט גאה בעצמי שהצלחתי ועמדתי בזה. את החותם של הויפאסנה מניחה שאוכל להעריך רק בעוד שבועות, אך כבר שמה לב לשינויים קטנים בהתייחסותי למצבי חיים.

שמחה שהחלטתי להתנסות בויפאסנה ואין ספק שלענת היה חלק ניכר בכך באופן בו העבירה את הריטריט תוך התמסרות מלאה ודוגמא מופתית ליישום החומר שהעבירה.