המלצות ורשמים – ריטריטים וסדנאות יוגה ומדיטציה

לפני הסדנה שיתפתי כמה חברים שאני יוצאת לריטריט ויפאסנה של ארבעה ימים, וחלקם הרימו גבה –
מה כבר אפשר להספיק בארבעה ימים?
היום, כשאני נזכרת בשאלה הזו, אני פשוט צוחקת.

ארבעת הימים האלה היו כל כך עוצמתיים, שהם סידרו מחדש את הציר של כל המבנה הפנימי שלי –
מבנה שאני בונה כבר שנים.
חזרתי למציאות אחרת.

בכוונה, לפני שכותבת את המילים האלה, נתתי לעצמי זמן.
זמן לדברים לשקוע.
לתובנות להדהד.
רציתי לראות איך מה שנבנה יפגוש את האינטנסיביות של היומיום.
לתת למבחן המציאות לאתגר את החוסן שהתחזק.
וגם – לראות אילו מהרגלים חדשים ייכנסו בקלות, ומה יישאר כחומר לעבודה פנימית בהמשך הדרך.

לאורך הריטריט צפו ועלו בי רגשות עזים, ובעקבות התרגול והליווי הרגיש שלך – הגיע שחרור עמוק, גם בגוף וגם בנפש.
כאבים ישנים, כאלה שליוו אותי שנים – פשוט נמסו.
תחושת קלילות חדשה נכנסה לי לגוף.
כלוב הצלעות נפתח, הכתפיים השתחררו, ויש המון שמחה בכל תא גוף…

אבל אולי המקום הכי עמוק שנפתח – הוא הלב.
הלב נפתח…

וגם היחסים עם הסביבה השתנו:
יותר פתיחות.
יותר קלילות והומור.
יותר רוך, יותר כנות, יותר שיחות עמוקות, יותר הבנה.

וגם בבית – דברים משתנים.
בינתיים אני מצליחה להתמיד בהשכמה מוקדמת.
והכי מרגש – שבלי מילים, רק דרך ההתמדה ונחישות שלי–
בעלי הצטרף לישיבה.
זה כל כך מרגש לשמש דוגמה אישית :))

אני מצליחה לאכול פחות.
המשכתי עם ההרגל של שתי ארוחות ביום – בלי נשנושים בינהם.
פחות קפה. פחות עייפות. פחות צורך לדבר.

וזה הקסם – שהדברים נשארו אותם דברים:
אותו מקום עבודה, אותם בני משפחה, אותם חברים…
הכול נראה אותו דבר – ובו זמנית, שונה לחלוטין. בזכות שינוי התודעה …

תודה לך, ענת יקרה.
בשיחה האישית אמרת לי: Strong mind.
וזה היה כל כך מדויק.
Strong mind!

תודה על כל מה שאת מביאה לעולם.
מחכה כבר לריטריט הבא – להסיר עוד שכבות, לגלות עוד רבדים, ולהתעמק עוד יותר.

קמתי הבוקר עם תחושה של החמצה, רציתי עוד.
אתמול זה ניפתח לי ונשאבתי למדיטציות ולכאן ועכשיו ובום זה ניגמר.
ועדיין מרגישה גדולה מהחיים שהתגברתי על המכשולים הפיסיים והמנטליים.
זאת מתנה לחיים, עוד כלי לארגז הכלים שלי.
שומעת אותך ענת מדברת, ינקתי כל מילה וכל משפט, את אוקיינוס של חוכמה וידע אין סופי, ובא לי עוד.
הפעם הבאה זה עשרה ימים, בעזרת השם🙏💫🪄

מצטרפת לתודות💜 . ענת יקרה, תודה על הציר שהחזקת עבור כולנו.לתחושתי, היית ממש כמו עמוד ענן ואיפשרת לנו כל אחד לחפש את הציר הפנימי שלו.

יומיים אחרי עדיין חשה אדוות לניקיון המיוחד שחוויתי וודאי עוד ארגיש.🪻

מעניין לגלות שאחרי שנאבקתי כל חמשת הימים בתנוחה. ביומיים בבית ישבתי חצי שעה בלי לנוע כלל.

תודה לקבוצה היקרה🦋

ואני מודה שרק כעת,
אחרי כל השנים
ובהנחיית ענת המקסימה, שהסכימה לקבל ולהכניס אותנו לעולם ההקשבה
ומידי פעם הסתכלה במין חיוך
שפשוט נתן לי את הביטחון להמשיך , מן הרגשה כזו שהיא מקבלת אותנו כפי שאנו ומאמינה בנו נו מטר וואט
וכמובן רקפת שהוסיפה נופך נעים שמחבר ובאיזון מושלם, עם הקולות והצלילים המרגיעים ועם הנעימות, המנטרות ועם שקט פנימי משלה שממש הזמינו אותנו להיכנס בשילוב הנכון למוד ולאווירה
וכל זה בשלושה ימים

ועל אף התנגדות ומתח בהתחלה,
וקושי להסתגל לזמנים ולישיבה על הכרית

לאט לאט התחלתי להוריד ממני את הציניות ומחסומים
והתמסרתי לתהליך

ובשלב מסוים, הכל נרגע לי.
הפסקתי לחשוב מה חושבים, הפסקתי להסתכל לצדדים

ופשוט הייתי

בלי לשפוט,את עצמי ,בלי לשפוט אחרים
פשוט לחיות את הרגע כמו שאני בוחר לחיות אותו, גם אם מבחוץ זה יכל להראות מוזר
זר לא יבין זאת כפי שנאמר

עד שלבסוף לשמחתי ובזכות כל המרחב המאפשר והמקבל הזה, והאנשים המדהימים (והמכילים!)שמסביבי אפשרתי לעצמי להיות ולהשתחרר לגמרי והצטרפתי לריקוד

שבתחילה בעצמי לא ידעתי שאני מסוגל אלו

אז שוב תודה לכם ענת ורקפת, על המתנה הזו. ועל חוויה שלא אשכח.

בשבת האחרונה השלמתי 5 ימים בסדנת הויפאסנה של ענת צחור.
אני עדיין מעבדת את הדברים שעברו שם…
היו שם רגעים לא פשוטים.
רגעים של פחד, אתגר פיזי ומנטאלי מטורף.
של חרדה שנפתחה בלי התראה,
של מפגש ישיר עם מה שאני בדרך כלל עוקפת.
ובכל זאת, משהו במרחב שענת יוצרת
הרגיש מספיק בטוח כדי לשמוט.
לאט, בעדינות, לפעמים בלי להבין בכלל מה בדיוק נשמט.
יש בה, בענת, יכולת נדירה להחזיק מקום
בשקט ללא מילים, בסדר קוסמי מיוחד.
מרחב שמאפשר לפגוש את עצמי בלי להיבהל מהצללים שעלו.
ובתוך כל זה,
הטבע המדהים של מנזר האחיות בעין כרם, ליווה את התהליך כמו בן ברית סמוי.
הרוח שעברה על העור בדיוק כשרעדתי,
האור שנצמד לאדמה כשהייתי צריכה לנשום עמוק עוד רגע,
והשקט, כזה שמדבר איתך מבפנים.
יצאתי מהסדנה לא עם תשובות,
אלא עם הרבה שאלות חדשות.
עם שכבות שנפתחו וצריכות זמן להתארגן.
עם דברים לעבד, לעכל, להבין לאט.
אבל בעיקר,
עם תחושה עמוקה שעברתי דרך.
דרך שלא תמיד הייתה קלה,
אבל הייתה נכונה.

אני ממליצה בחום על הריטריט של ענת.
זו הפעם השניה שאני מגיעה לריטריט ויפאסנה בהנחייתה.
כל פעם הייתה שונה הן מבחינת ההנחיה והן מבחינת החוויה אבל בשתיהן היה מרחב בטוח ותומך תרגול שאפשר צמיחה והתפתחות.
התהליך הוא מאתגר מאוד אבל באתי עם הנחישות והתמסרתי לדרך שענת התוותה וזכיתי מפירותיה.
המיקום מושלם, המרחב מאפשר ובטוח וענת היא המורה המושלמת לצמיחה והתפתחות. ענת מביאה את החוכמה והחמלה, שאיפשרה לי להיות בנחישות הדרושה על מנת לפגוש את עצמי באמת.
היה קשוח ומאתגר פיזית ונפשית אבל אין לי ספק שאני אלך שוב.

מודה מקרב לב.

ויפסנה היא מסע לאמיצים. קשה קשה אבל מתגמל בצורה אין סופית. זה מסע שהולך איתי כל יום, שזור בתנועותיי בעולם. ויפסנה היא אפשרות להרחבת תודעה, לצליחת מצבים קשים בצורה חדשה ובהירה.
ענת היא עומדת בראש המסע, היא מורה אמיתית, בכל המובנים.
מורה מקצועית, מדויקת, אותנטית. מעבר לכך שהיא המורה, היא דוגמא חיה לכל המילים שנשמעות מפיה. היא הולכת את התורה אותה היא מדברת. היא מעוררת השראה ובהירות כזו שנצרבות להמשך החיים. ענת והויפסנה פועמות בי כל יום, ואני בהודיה על כך.

אני עברתי את החוויה הזו כמה פעמים בחיי וכבר מצפה לפעם הבאה. ממליצה מכל ליבי. זו חוויה שמשנה חיים!

בלי קישוט, בלי פנטזיות. כשאתה באמת מרגיש שלכל דבר יש טעם, צבע ואור אחד. ואתה חלק מזה והכול זורח בפנים ובחוץ. זה מה שהרגשתי אחרי הריטריט עם ענת. כשאתה עוזב את המנזר ויוצא לעולם אתה מתחיל להבין על איזה שטויות כולם מסביבך מדברים, כולל עצמך. זו פתיחות אמיתית.

מומלץ מומלץ מומלץ🙏🏼🕉😇

5 ימים על כרית. 5 ימים בלי לדבר, בלי לשמוע מוסיקה, בלי רשתות חברתיות, בלי חברים או משפחה. 5 ימים רק לעצמי.
אבל לא סתם לעצמי אלא בחקירת שתי וערב על מי זה העצמי הזה? מי יש בתוכי שהוא אני?
באותם חמישה ימים, מהכרית עליה ישבתי, טיילתי בכל העולם, יצאתי למסעות ותמיד חזרתי. אני חושב שתמיד חזרתי שונה מהדרך בה יצאתי.
באותם חמישי ימים על הכרית, חוויתי עונג וגם סבל. ראיתי מראות שכבר שכחתי, שמעתי קולות ישנים, הבחנתי מה גורם לי להיות מתוסכל ומה מכעיס אותי.
הבנתי מה אני דוחה מעליי ולמה אני משתוקק. התמודדתי עם פחדים ישנים שכבר אינם רלוונטיים, ועם אמונות חדשות שאספתי בדרך. אספתי את עצמי בכל פעם מחדש. הרכבתי שוב את הפאזל הזה. את עצמי. המונח הזה, "עצמי", גם הוא בעיה לא קטנה אבל זה כבר לפעם אחרת.
ישנתי מעט, אכלתי מעט, ישבתי הרבה. רגעים קסומים שאני מאד רוצה לחוות שוב.
לא משנה לאן הפלגתי או לאן הגעתי, תמיד הגיע פעמון הקסם שדרש ממני לחזור ולפקוח עיניים.
לעתים זו הייתה הצלה ולעתים גדיעה של טריפ טוב.
בפעם הבאה, 10 ימים או חודש במנזר….מי יודע??
תודה לענת על החוויה והעוצמה הנפלאה שבך.

ההשתתפות בסדנה היתה עבורי ממש במקומה, כמו לחזור הביתה לתקופה ממושכת אחרי מספר שנים. עשיתי 10 ימי ויפאסנה ב 2017,  וכבר כמה שנים הרגשתי שזה חסר, למרות שתרגלתי מידי פעם אך לא בצורה סדירה ישיבה של בין 20-30 דק.
הסדנה החזירה לי את השקט הפנימי שכל כך נחוץ בימים אילו.
המיקום של הסדנה במנזר האחיות מציון  רק העצים את החוויה.
בטוח שאחזור.
המון תודה 🙏