עשר חובותיו של המלך – אתיקה של שלטון

האתיקה הבודהיסטית לשליטים, ממשלות וארגונים נוסחה בכתבים הבודהיסטים כ"עשר חובותיו של המלך". הבודהה התייחס לאתיקה כתנאי לשגשוג העם והמדינה.
האתיקה של השליט על פי הבודהיזם
הבודהה התייחס לאתיקה של השליט כתנאי לשגשוג העם והמדינה.
פורסם ב:

האתיקה הבודהיסטית לשליטים, ממשלות וארגונים נוסחה כ"עשר חובותיו של המלך". עשר הנקודות הללו מופיעות בכתבי Khuddakanikaya וסיפורי Jataka השייכים לכתבי הבודהיזם הטהרוואדי.

הבודהה התייחס לאתיקה של השליט ומנגנוני השליטה כתנאי לשגשוג העם והמדינה. כאשר איכויות אלו חסרות אצל המנהיגים ישנו סבל כאוס וחורבן.

האתיקה הבודהיסטית לשליטים – עשר חובותיו של המלך:

  1. נדיבות – Dana: על השליט להיות נטול תשוקה והיקשרות לעושר ורכוש, הוא צריך לתת עושר ורווחה לעם.
  1. מוסר – Sila: לשליט אסור להרוס חיים, לשקר ולרמות, לגנוב ולנצל אחרים, לנאוף ולשתות משקאות משכרים. עליו להיות בעל מוסר.
  1. אלטרואיזם – Pariccaga: הקרבה וויתור לטובת העם. על השליט להיות מוכן לוותר על כל הנוחות האישית, הכבוד והתהילה, ואפילו על חייו, לטובת העם.
  1. כנות ויושרה – Ajjava: עליו להיות חופשי מפחד ועל לו לקחת שוחד למען תועלתו האישית, הוא חייב להיות כן בכוונותיו, ואסור לו להונות את הציבור.
  1. טוב לב ועדינות – Maddava: השליט חייב להיות בעל מזג נעים, תומך ומכיל. התנהגותו צריכה להיות עדינה, נאמנה ומסורה. אל לו להיות גס ואכזר.
  1. צניעות ומתינות – Tapa: עליו לנהל חיים פשוטים, ואסור לו להתמכר לחיי מותרות. הוא חייב להיות בעל שליטה עצמית, להתגבר על התשוקות והתאוות באישיותו ולהיות צנוע ומתון.
  1. חופשי מכעס ואיבה – Akkodha: על השליט להיות חופש מקנאה, כעס, קנאה ואיבה. אסור לו לשאת טינה לאף אחד.
  1. אי אלימות – Avihimsa: עליו לנסות לקדם שלום על ידי הימנעות ומניעת מלחמה, וכל מה שכרוך באלימות והרס חיים.
  1. סבלנות וסובלנות – Khanti: עליו להיות מסוגל לשאת קשיים ומכשולים, קשיים ועלבונות מבלי לאבד את העשתונות.
  1. תמיכה ויציבות – Avirodha: אסור לו להיות אופוזיציה לעמו, עליו להיות קשוב ואסור לו להתנגד לרצון העם. עליו לאפשר השמעת דעות, אסור לו לפגוע ברווחת העם. עליו לשלוט בהרמוניה וביציבות על עמו.

מזעור הסבל והאחריות המוסרית

הבודהיזם שם דגש על מזעור הסבל ולכן ישנה חשיבות לאחריות מוסרית, לאתיקה ולמוסר בכלל.
ישנן שני מצבים, בריאים וטהורים, מצבים שמביאים להתפתחות ושגשוג – kusala, ומצבים לא בריאים ועכורים, מצבים שמביאים לכאב וסבל – akusala.
לכן מי שבוחר להוביל ולהנהיג חייב להיות בעל איכויות של מוסר וחסד כדי לייצר מצבים בריאים וטובים ולהימנע לחלוטין ממצבים שמביאים עוד כאוס, חורבן וסבל.

Dānaṃ sīlaṃ pariccāgaṃ ājjavaṃ maddavaṃ tapaṃ Akkodhaṃ avihiṃsañca khantiñca avirodhanaṃ

המושגים הם בשפת הפאלי, שפה הודו-ארית שבה נכתבו הכתבים הבודהיסטים הראשונים.

דילוג לתוכן