דוקהה – פירוש המושג
דוקהה היא מושג מרכזי בבודהיזם, פירושה: סבל, כאב, אי נוחות, אי נחת, חוסר סיפוק, אי שקט וחוסר שביעות רצון. זהו מצב קיומי שמשקף את אי הנחת שקיים בטבעם של כל הדברים. דוקהה היא אחד משלושת מאפייני הקיום.
האמת הראשונה: דוקהה קיימת, ישנו סבל
הבודהה הניע את גלגל הדהרמה, כשהתחיל להפיץ את הדרך לשחרור מסבל.
הדרשה הראשונה שנתן הייתה על ארבע האמיתות הנאצלות. האמת הראשונה שאותה לימד הבודהה היא: אמת הסבל – דוקהה. השנייה: ישנה סיבה לסבל. השלישית: ישנו סוף לסבל. האמת הרביעית: ישנה דרך המובילה לסוף הסבל.
"אני מלמד את האמת של הסבל (דוקהא) ואת האמת של הדרך המובילה להפסקת הסבל. שום דבר יותר." הבודהה.
מאפייני הסבל בבודהיזם
"לידה היא סבל, הזדקנות היא סבל, מוות הוא סבל. צער, חרטה, כאב, מצוקה וייאוש הם סבל. יתר על כן, קשר עם מה שלא אהוב הוא סבל והפרידה ממה שאהוב היא סבל. כשלא מקבלים את מה שחושקים בו זהו סבל. לסיכום, חמשת מצרפי ההיקשרות הינם סבל".
מתוך: Samyutta Nikaya 56:11
סוגי סבל בבודהיזם
"נזירים, ישנם שלושת סוגי של סבל. איזה שלושה?
סבל שנגרם מכאב, סבל שנגרם מהתצורות של הקיום המותנה, סבל שמקורו בשינוי.
בהבנה מלאה, בהבנה ברורה, עם סיום ונטישה של שלוש צורות הסבל הללו, כך יש לטפח את הדרך הנאצלת בעלת שמונת השלבים."
מתוך: Dukkhata Sutta, SN 45.165
דוקהה דוקהה – Dukkha-Dukkhata
הסבל של הסבל. זה מתייחס לאי הנוחות והכאב הפיזיים והרגשיים שכל בני האדם חווים בחייהם.
סנקהארה דוקהה – Sankhara-Dukkhata
סבל התצורות המותנות. זהו הסבל המותנה במהות הקיום שלעולם לא מגיע לידי סיפוק קבוע ויציב. האדם מותנה במציאות שלה שלושה מאפייני קיום: אי סיפוק, ארעיות ואי עצמיות.
ויפארינמה דוקהה – Viparinama-Dukkhata
הסבל של השינוי או הארעיות. הכוונה היא לסבל הנובע מחוסר יכולת לקבל שינוי והיעלמותם של כל הדברים שאדם נקשר אליהם.
