הבודהה – "זה שהתעורר"
בודהה (Buddha) פירושו "הזה שהתעורר" או "זה שהואר" זה שיודע", "זה שהבין", "זה שרואה את האמת". הבודהה המוכר ביותר הוא סידהרתא גאוטמה, מייסד הבודהיזם. עם זאת, בקוסמולוגיה הבודהיסטית, היו הרבה בודהות לאורך ההיסטוריה, ויש אמונה שיהיו עוד רבים בעתיד.
סידהרתא הופך למשוחרר
סידהרתא גאוטמה חי במאה ה-6 או ה-5 לפני הספירה. הוא נולד בלומביני, שכיום נמצאת בנפאל, למעמד אצולה של קסטת הלוחמים משבט שאקייה. הוא ויתר על חיי האצולה ועל חייו כלוחם ובעל בית ויצא למסע להגשמת ייעודו כבודהה. לאחר שחי חיים של נוודות, התנזרות ומדיטציה, השיג סידהרתא את הנירוואנה (ההארה) בעיר בודגאיה, שבצפון מזרח הודו, בגיל 35, והפך לבודהה.
בסארנת' שליד וראנסי, נתן הבודהה את הדרשה הראשונה שהניעה את גלגל הדהרמה, את הלימוד של הדרך לשחרור מסבל והשגת הארה. הבודהה נדד, לימד ובנה מסדר נזירים במשך 45 שנים נוספות לאחר ההארה בבודגאיה. הוא לימד אנשים מכל שכבות החברה, כולל מלכים, נסיכים, נזירים, ופשוטי העם. תורתו התפשטה במהירות ברחבי הודו, והשפיעה על התפתחות התרבות והפילוסופיה ההודית. המסורת הבודהיסטית גורסת כי הוא מת בקושינאגר מהרעלת בשר, במותו רוחו השתחררה מכל הכבלים והוא הגיע לשחרור סופי מהקיום המותנה.
אירוע מכונן תחת עץ הבודהי
בבודגאיה, תחת עץ הבודהי, התרחש אחד האירועים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של הבודהיזם, הארתו של סידהרתא גאוטמה והפיכתו לבודהה. לאחר שנים של חיפוש ותרגול רוחני, סידהרתא הגיע להבנה כי הדרך המסורתית של התנזרות קיצונית אינה מובילה לשחרור מהסבל. הוא החליט לנסות גישה שונה של מדיטציה עמוקה והתבוננות בכל המבנים הפסיכופיזיים ולגלות את האמת של ההתהוות המותנית.
סידהרתא גאוטמה שהה בבודגאיה במשך 49 יום, ישב תחת עץ הבודהי והחל במדיטציה עמוקה, נחוש בדעתו להבין את טבע המציאות ואת גורלו של האדם. הוא לקח החלטה נחושה שלא יקום מישיבת המדיטציה עד אשר יראה את שיש לראות ויבין את שיש להבין.
ההארה – חיפוש אחר האמת
לאחר ימים אינטנסיביים של מדיטציה עמוקה, סידהרתא חווה את ההארה, הבורות הוסרה.
הוא ראה נכוחה את שלושת מאפייני הקיום:
אניצ'ה – ארעיות, דוקהה – סבל, אנאטה – אי עצמיות, וכך השתחרר משאריות הבורות וטעויות התפיסה.
הוא זיהה את הנוסחה של ארבע האמיתות הנאצלות:
החיים האנושיים נטועים בסבל וחוסר סיפוק. לסבל יש סיבה: הצמא – השתוקקות שמקורה בבורות. ישנה דרך להפסיק את הסבל – ההפסק, הכחדת הסבל שנטוע בבורות. ישנה דרך להגיע לשחרור מסבל – זו הדרך הנאצלת המתומנת.
השחרור מהסמסרה
הראייה הישירה הזו חוללה בו טרנספורמציה ושחררה אותו מהכבלים של הסמסרה – ההיקשרות לקיום המותנה.
ההארה של הבודהה סימנה את לידתו של הבודהיזם, תורה רוחנית, תפיסה פילוסופית ואורח חיים, ובעתיד, לאחת הדתות הגדולות בעולם.
האירוע הזה סימן תפנית היסטורית, שכן הבודהה הציע דרך חדשה להבין את החיים ולמצוא אושר שאינו מותנה, דרך שלא מתבססת על אמונה באלים, באל, בכתבים או בטקסים דתיים.
לאחר ההארה, הבודהה החל ללמד את תורתו. הוא בילה את שאר חייו בנדודים ברחבי הודו, לימד, הקים קהילות בודהיסטיות והפיץ את המסר שלו על שחרור מהסבל.
הבודהה עוזב את ההינדואיזם ומכונן את הבודהיזם
הבודהה לא הסתפק בהינדואיזם מכיוון שחיפש דרך ישירה ויעילה להפחתת הסבל האנושי. הוא ראה בהינדואיזם מערכת אמונות מורכבת שלא ענתה על שאלותיו הבסיסיות. הבודהה פיתח את דרכו שלו, המבוססת על התבוננות פנימית ומדיטציה, והציע אלטרנטיבה פשוטה ונגישה יותר להארה.
מדוע הבודהה לא הסתפק בהינדואיזם?
בתקופת הבודהה, ההינדואיזם היה מגוון מאוד, עם פנתיאון עשיר של אלים וטקסים מורכבים. הדגש היה על פולחנים, קורבנות, וכתבי ודות.
הבודהה, כנסיך צעיר, נחשף לחיים כבן אצולה אך הייתה בו קריאה פנימית לגלות מה קורה מעבר לחומות הארמון. הוא יצא לחפש משמעות לחיים ולדרך לשחרר את האנושות מסבל. הוא למד מיוגים שונים והתנסה במדיטציות עמוקות, אך לא מצא בהן את התשובות שחיפש.
הבודהה לא מצא בהינדואיזם תשובות לשאלותיו העמוקות ביותר. הוא חיפש דרך ישירה להפחתת הסבל האנושי, ולא רק הסברים תיאולוגיים. סידהרתא לא הסתפק באמונות קיימות, אלא חיפש חוויה אישית של האמת. הוא התבסס על התבוננות פנימית ומדיטציה כדי להגיע להארה.
הבודהה דחה את מערכת הקאסטות ההינדית, שהייתה מקובעת וחסמה הזדמנויות רבות. הבודהיזם הציע שוויון לכל בני האדם, ללא תלות בקאסטה או מעמד חברתי.
הבודהה לא הסתפק בהינדואיזם מכיוון שחיפש דרך ישירה ויעילה להפחתת הסבל האנושי. הוא יצא לחיפוש שבסופו יצר את הזרם הבודהיסטי שמציע דרך לשחרור והארה.
מהם היתרונות של התרגול הבודהיסטי?
הארה והתעוררות:
הבודהיזם שואף להעיר את האדם מתרדמת הסבל והבורות, להבין את טבעה של המציאות, ולהשיג את ההארה – מצב של חוכמה, חמלה ושחרור.
דגש על הסבל האנושי:
הבודהיזם מתחיל מההנחה הבסיסית שהסבל הוא חלק בלתי נפרד מהחיים האנושיים. הוא אינו מתייחס לסבל כאל עונש או כתוצאה מחטא, אלא כתוצר של אי-הבנה עמוקה של הטבע האמיתי של המציאות.
הדרך להשתחרר מהסבל:
הבודהיזם מציע דרך מעשית להשתחרר מהסבל, הנקראת "הדרך הנאצלת". דרך זו מבוססת על תרגול של מוסר, מדיטציה וחוכמה.
דרך האמצע:
הבודהיזם מציע דרך אמצעית בין שני הקצוות של התענגות והתנזרות קיצונית. הוא מדגיש את החשיבות של איזון, מודעות והתבוננות פנימית.
ידיעה ישירה:
הבודהיזם מעודד חקירה דרך פרקטיקות ותרגולים, ומעודד את האדם לבחון את הדברים בעצמו. הבודהיזם שם דגש על חוויה אישית מעודד כל אדם לחוות את האמת בעצמו, ולא לסמוך על אמונות ומוסכמות.
הגילוי העצמי:
הבודהיזם שם דגש על המסע האישי, מעודד חקירה וגילויים כדי שטרנספורמציה תתרחש ותבונה תעלה. הגילוי העצמי מוביל לראייה בהירה של האמת וידיעת האמת.
התפתחות וצמיחה:
הבודהיזם שם דגש על התפתחות בשלושה מישורים: המישור הערכי והמוסרי, המישור של חיזוק איכויות מנטליות ומישור של התפתחות חמלה ותבונה.
רגע ההווה:
הבודהיזם מדגיש את החשיבות של רגע ההווה, להיות נוכח ברגע הזה, להעריך את מה שיש לנו ולהתמודד עם הקשיים הנוכחיים.
תרגול מדיטציה:
הבודהיזם מציע דרך מעשית של תרגול מדיטציה. ישנם הרבה טכניקות לתרגול מדיטציה שמתמקדות בהשגת שלווה וחוכמה: מדיטציית נשימה, מדיטציית ויפאסנה, מדיטציית מיינדפולס, מדיטציית התבוננות בפתחי חושים, מדיטציית חמלה וטוב לב – מטה, ועוד טכניקות רבות שמסייעות במסע לשחרו מסבל והשגת הארה.
שיפור הבריאות:
מחקרים מראים כי תרגול בודהיסטי יכול לשפר את הבריאות הפיזית והנפשית. תרגולי מדיטציה יעילים מאוד במצבי דחק ומסייעים ביצירת שלווה ויציבות – מדיטציה למצבי דחק.
איכויות וכוחות:
התרגול הבודהיסטי מפתח באדם איכויות של שלווה, שמחה, עניין, כוח רצון, נחישות, נדיבות, סבלנות, ריכוז, מיקוד, מודעות, ביטחון ועוד.
חמלה ואמפתיה:
הבודהיזם מעודד פיתוח חמלה ואמפתיה כלפי עצמנו ואחרים, מה שמוביל ליחסים טובים יותר עם הסביבה.
חוכמה ותבונה:
תרגול בודהיסטי מעמיק את ההבנה שלנו על עצמנו ועל העולם, ומוביל לחיים משמעותיים יותר. תרגול מדיטציית ויפאסנה מוביל את המתרגל לשחרור מטעויות התפיסה וחכמה עולה.
אין אל:
הבודהיזם אינו דת תאיסטית, כלומר הוא אינו מאמין באל בורא. הבודהה עצמו לא התיימר להיות אל, אלא מורה רוחני שהגיע להארה.
גישה מדעית:
הבודהיזם מעודד גישה מדעית לחיים, כלומר חקירה ישירה של המציאות ללא הנחות מוקדמות.
פסיכולוגיה אנושית:
הבודהיזם חוקר את טבע הנפש האנושית ואת התהליכים המובילים לסבל.
דרך אחת, שבילים רבים:
הבודהיזם מציע מגוון רחב של גישות ופרשנויות, המאפשרות לכל אדם למצוא את הדרך המתאימה לו. הבודהיזם אינו תלוי בתרבות או בזמן מסוים, והוא רלוונטי לכל בני האדם ללא קשר לאמונתם או מוצאם.
מאמר : ענת צחור
אולי גם זה יעניין אותך:
ריטריט ויפאסנה – ריטריטים קצרים וארוכים עם ענת צחור
מדיטציה ודהרמה – קורסים, קבוצות ישיבה ומפגשים אישיים
