תלמיד פנה אל המאסטר שלו: "המדיטציה שלי איומה! אני מרגיש נורא, דעתי כל הזמן מוסחת, הרגליים כואבות, אני כל הזמן נרדם. זה פשוט איום ונורא!"
"זה יעבור", ענה המאסטר.
כעבור שבוע חזר התלמיד אל המאסטר ואמר: "המדיטציה שלי מופלאה! אני חש כל כך מודע, כה שלו ומלא באנרגיה! זה פשוט נהדר!"
"זה יעבור", ענה המאסטר.
הכל ארעי – גם זה יעבור
הסיפור הקצר הזה הוא משל זן טיפוסי, פשוט אך עמוק, שמכוון אותנו להבנה מרכזית בתרגול המדיטציה (ובחיים בכלל):
כל מצב הוא ארעי. גם הסבל וגם העונג חולפים.
המאסטר מלמד את התלמיד להשתחרר מהזדהות עם החוויה. לא להילחם בסבל ולא להיאחז בעונג.
כך נבנית תודעה יציבה, תודעה שמבינה את טבע הדברים: הכול מתהווה וחולף. לא נצחי. לא "שלי". לא אני.
