סיפור עם מוסר השכל על הפיל בקרקס שאולף לא לברוח, שהאמין שהוא באמת כבול, שלא ידע את כוחו האמיתי, ולא יכל להשתחרר מהשיעבוד.
הפיל בקרקס
איש אחד טייל בקרקס, היו שם הרבה פילים.
האיש שם לב שהפילים אינם מרותקים לשרשראות ולא כלואים בכלובים. הפילים היו קשורים בחתיכת חבל קצרה מהודקת לאחת מרגליהם, וזו הייתה כל מה שעמד בינם לבין החופש.
האיש היה מבולבל לחלוטין כשהתבונן בפילים.
תהה האיש, מדוע הם לא משתמשים בכוחם כדי לחתוך את החבל ולהסתלק מהקרקס? איך זה יכול להיות, למרות שזה פשוט עבורם לעשות זאת, הם אפילו לא מנסים להשתחרר ולברוח אל החופש.
שאל האיש את מאמן הפילים, בתקווה לגלות את הסיבה לכך שהפילים פשוט עמדו שם מבלי לעשות כל ניסיון לברוח.
המאמן ענה:
"אנחנו קושרים את הפילים כשהם צעירים מאוד. בגיל הזה, החבל מספיק חזק להחזיק אותם. אנחנו מלמדים אותם, כבר כשהם נולדים, שהם לא יכולים להיות חופשיים, שהם שייכים לקרקס. כך הם אף פעם לא מנסים להשתחרר בגלל שהם עדיין חושבים שהחבל הוא זה שמחזיק אותם. זו הסיבה היחידה שהפילים לא קורעים את החבל ובורחים מהקרקס, הם מאמינים שזה לא אפשרי."
מוסר השכל
לכל היצורים החיים ישנו חותם מחוויות החיים.
חוויות שליליות יכולות להשאיר חותם של דיכוי, פחד ותלות.
חותם של דיכוי, פחד ותלות מחזק ומייצר תפיסה של מוגבלות, גם כשאין כבר באמת מגבלה.
המגבלה הכי גדולה היא האמונה שיש מגבלה.
כשמשתחררים מהדפוסים שכובלים אותנו למערכת אמונות שבבסיסה פחד, תלות ואומללות, אז מתגלה המציאות כפי שהיא, זה נקרא שחרור.
תרגום מאנגלית: ענת צחור.
