"חוכמה נובעת ממדיטציה,
ללא מדיטציה קמלה החכמה.
בידיעת שתי הדרכים של ההתהוות והדעיכה,
על האדם לפסוע בדרך המעצימה את חוכמתו."
דהאמאפאדה 282
חוכמה היא פרי המדיטציה
"חוכמה נובעת ממדיטציה" – על פי הבודהה, חכמה (paññā) איננה רק תוצאה של ידע עיוני, אלא של חקירה ישירה בהתבוננות. החוכמה הזו נובעת מתשומת לב עמוקה ובלתי משתנה למה שקורה ברגע ההווה: לגוף, לרגשות, לתודעה ולתכנים המנטליים.
"ללא מדיטציה קמלה החוכמה" – חכמה שאינה נטועה בתרגול מדיטטיבי נוטה להפוך לתיאוריה מופשטת או אפילו לאשליה. היא מתרוקנת ממשמעות חיה ובלתי אמצעית, ועם הזמן מאבדת את חיוניותה.
"בידיעת שתי הדרכים של ההתהוות והדעיכה" – הכרה בתהליך הדינמי של המציאות – שהכול צומח ומתפרק, מופיע ונעלם – היא לב ההבנה הבודהיסטית של אניצ'ה (ארעיות) ושל התהוות מותנית. חוכמה אמיתית מבינה את טבע הדברים הזה, לא רק באופן אינטלקטואלי אלא מתוך התבוננות ישירה.
"על האדם לפסוע בדרך המעצימה את חכמתו" – כלומר, לבחור בדרך החיים והתרגול שמובילים להתעוררות. דרך כזו כוללת מוסר, ריכוז, ומדיטציה – אמצעים שבאמצעותם החכמה מתפתחת ומבשילה.
