חיות ושלמות

כאשר התנוחה (אסאנה) מבוצעת באופן מדויק, מתוך תשומת לב מלאה ולא מתוך מאמץ מכאני, היא אינה מכבידה אלא מעניקה תחושת קלילות ושחרור. איינגאר מדגיש כאן שהחירות בתנוחה — אותה תחושת פתיחות, זרימה ואיזון — אינה מושגת על ידי ויתור על מאמץ, אלא דווקא על ידי נוכחות מלאה בכל איבר, בכל תנועה, בכל נשימה.

"חיות בכל חלק הגוף" פירושה שהאנרגיה זורמת באופן שווה – אין חלק מוזנח או מכווץ. הגוף כולו משתתף – במודע. זהו מצב של ערות, בו אין פסיביות או ניתוק – מה שמוליד את החירות.

בהמשך, איינגאר מזמין אותנו לקחת את אותה גישה מהשטיח – דיוק, נוכחות, חיות, שלמות – לכל מעשה בחיים.
כל תנוחה, כל פעולה – יכולה להפוך למעשה של חירות ושלמות, כשהיא נעשית במודעות ובאהבה.

חופש אמיתי אינו ההימנעות ממאמץ, אלא נוכחות עמוקה בו. כאשר אנחנו מלאים בחיים, אפילו המאמץ הופך לקליל, והתנועה – לחופש.